כשעסק נכנס למערבולת הגירושין – מה קובע את זכויות הצדדים?
כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, אחת הסוגיות המורכבות ביותר בהליכי הגירושין נוגעת לחלוקת הרכוש – ובפרט כשאחד הצדדים מנהל עסק עצמאי. השאלה שמתעוררת היא: האם העסק נחשב לרכוש משותף או אישי? במילים אחרות, האם גם בן הזוג שלא היה מעורב ישירות בניהול העסק זכאי לחלק ממנו במסגרת איזון המשאבים? בישראל, ככלל, חלה חזקת השיתוף או עקרון איזון המשאבים (תלוי אם מדובר בנישואין לפני או אחרי חקיקת חוק יחסי ממון). המשמעות היא שגם אם העסק רשום רק על שם אחד מבני הזוג – ייתכן שהוא ייחשב כרכוש משותף שייכנס ל"מנגנון החלוקה" בין הצדדים. השאלה איננה רק משפטית, אלא גם כלכלית, ודורשת בחינה עמוקה של נסיבות המקרה. מתי העסק ייחשב רכוש משותף ומתי אישי? אם העסק הוקם במהלך הנישואין, ובמיוחד אם הוא שימש מקור פרנסה עיקרי או חלקי של התא המשפחתי – קיימת חזקה ברורה שהוא מהווה רכוש משותף, גם אם הצד השני לא היה מעורב ישירות בו. החזקה הזאת מבוססת על תרומה עקיפה: תמיכה בבית, גידול הילדים, או שחרור הצד השני להתמקד בפיתוח העסק. לעומת זאת, אם העסק הוקם לפני הנישואין או הובא כחלק מהנכסים האישיים של אחד הצדדים, ניתן לטעון שהוא מחוץ להסדר איזון המשאבים. יחד עם זאת, גם כאן יש מקום לבחון האם במהלך החיים המשותפים הייתה תרומה מהותית של הצד השני לפיתוח העסק או לשימורו – במקרה כזה, גם עסק פרטי עשוי להיות מושא לחלוקה חלקית. איך קובעים את שווי העסק לצורך חלוקה? ברוב המקרים, לא ניתן "לחלק את העסק לשניים" פיזית – ולכן נדרש להעריך את שוויו הכלכלי. לשם כך פונים לרואה חשבון מומחה בהערכות שווי עסקים, אשר בוחן את ההכנסות, ההוצאות, המוניטין, קהל הלקוחות, והפוטנציאל העתידי של העסק. לעיתים מתבצעת גם בדיקת שווי שוק בהשוואה לעסקים דומים. הערכת השווי נועדה לקבוע איזה חלק מהעסק ייחשב בר איזון – וכיצד ניתן לקזז אותו אל מול נכסים אחרים. לדוגמה, אם העסק שווה מיליון ש"ח, ייתכן כי בן הזוג יידרש לפצות את הצד השני במחצית מהשווי או להעביר לו נכס אחר בשווי דומה (כגון דירה, רכב, קופת גמל וכד'). מה קורה כאשר העסק אינו נפרד מהכישורים האישיים? לא כל עסק ניתן להפריד מהאדם שמנהל אותו. לדוגמה, בעל מקצוע חופשי (עו"ד, רופא, יועץ עצמאי) עשוי להחזיק בעסק שנסמך כמעט כולו על המוניטין והכישורים האישיים שלו. במקרים כאלה, קשה לקבוע ערך כלכלי עצמאי לעסק – מאחר שהוא "נמס" ביחד עם נוכחותו האישית של הבעלים. במקרים כאלה, בתי המשפט נוטים לבחון את רווחיות העסק בפועל – ולא רק את שוויו התיאורטי – ולקבוע האם יש בכלל טעם לחלק אותו או לפצות את הצד השני על סמך הרווחים שהיו לאורך השנים. מדובר בתחום אפור מאוד שמחייב גישה זהירה ורגישה, גם משפטית וגם חשבונאית. תכנון אסטרטגי נכון – למה חשוב לערב גם רואה חשבון? הליך חלוקת רכוש בעסק מצריך הבנה כלכלית מעמיקה, במיוחד כאשר מדובר בעסקים שמנהלים תזרים מזומנים שוטף, חובות, התחייבויות, מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים. כאן נכנסת לתמונה מומחיותו של רואה החשבון – אשר מסייע להציג תמונה כלכלית מלאה ונכונה של העסק, כולל דו"חות, תחזיות, מגמות וניתוח תזרים. בנוסף, רואה החשבון יכול להציע פתרונות יצירתיים לחלוקה – למשל, הקצאת מניות, העברת תשלומים מדורגים, או שמירה על ניהול העסק בצוותא לתקופת מעבר. כל אלה מאפשרים לבני הזוג להימנע מפירוק עסק רווחי, לשמור על הכנסות עתידיות ולהפחית את רמת העימות. סיום: לא רק גירושין – גם שיקום עתידי עבור מי שמחזיק בעסק, הגירושין אינם רק פרידה אישית – אלא גם אתגר עסקי שעלול לערער את המודל הכלכלי כולו. ההשלכות על שותפויות עסקיות, לקוחות, עובדים ותדמית – עלולות להיות חמורות אם לא פועלים נכון ובתבונה. לכן, ההמלצה החד-משמעית היא להיעזר הן בעורך דין לענייני משפחה והן ברואה חשבון מומחה לעסקים – כדי לוודא שהעסק לא יקרוס בגלל ההליך המשפטי, אלא דווקא יתייצב ויעבור תהליך התאוששות, לצד הפתרון המשפטי של הגירושין.
