מס ערך מוסף הוא מס עקיף המושת על מרבית הסחורות והשירותים בישראל. המס יושם החל משנת 1976 ושיעורו משתנה מעת לעת בהתאם להחלטות משרד האוצר, כאשר בישראל מונהג מע"מ אחיד ולא דיפרנציאלי כמו במדינות אחרות בעולם – שיעור המע"מ זהה לכל סחורה או שירות רלבנטיים.
רשות המיסים אחראית לגביית המע"מ מהציבור, כמו גם לכל נושא הקיזוז של תשלומי מע"מ וגביית מע"מ על ידי עסקים. במסגרת חוק מס ערך מוסף ישנן הוראות שונות והגדרות חשובות, כולל כמה תיקונים ותוספות משמעותיות שעל מנהלים ובעלי עסקים להכיר.
התעמקות בחוק המע"מ מדגישה עד כמה חוקי המס מורכבים ודורשים התמצאות. ניהול חשבונות מבחינת מע"מ הוא די פשוט סה"כ וניתן אפילו לעשות זאת לבד עם תוכנה מתאימה, אך בהחלט יש דקויות ומצבים מורכבים יותר המחייבים ידע מקיף בהוראות החוק – ידע שלרוב יש רק למנהלי חשבונות ורואי חשבון.
מונחים חשובים
מע"מ תשומות הוא כלל תשלומי המע"מ שעסק שילם לספקים ולגורמים שונים בגין רכישת סחורות או שירותים.
מע"מ עסקאות הוא המע"מ שעסק גבה מלקוחותיו על עסקאות מכירה של סחורות או שירותים.
כל עסק החל מהגדרה של עוסק מורשה ומעלה מחויב בתשלומי מע"מ ובגביית מע"מ על עסקאות, כאשר לעסקים אלו מותר להתקזז על ההפרשים בין תשלומי מע"מ תשומות לגביית מע"מ עסקאות. סוג העסק היחיד שאינו מחויב בגביית מע"מ ובתשלומים מלאים של מע"מ הוא עוסק פטור.
עבודה על בסיס מזומן – מונח חשוב ורלבנטי כיום יותר מתמיד בהקשר של חוק מס ערך מוסף. עבודה על בסיס מזומן היא צורת דיווח חשבוניות מס וגביית מע"מ שבמסגרתה העסק מנפיק חשבונית מס (חשבונית מס קבלה לצורך העניין), הכוללת כמובן את סכום המע"מ הרלבנטי, רק לאחר קבלת התשלום בגין המוצר/סחורה או שירות.
עבודה על בסיס מצטבר – זהו המונח הנגדי לבסיס מזומן. נוהל דיווח ומע"מ זה מתקיים כאשר עסק מנפיק חשבונית מס לאחר אספקת המוצר / השירות ולפני קבלת התשלום בפועל. במודל עבודה על בסיס מצטבר, העסק נדרש להצהיר על המע"מ בחשבונית המס ולשלם אותו למדינה גם כאשר לא קיבל בפועל את התשלום עם סכום המע"מ הרלבנטי.
מועד הנפקת חשבונית מס – אישור עבודה על בסיס מזומן לעסקים קטנים ובינוניים
בשנת 2012 אושר בכנסת תיקון 42 לחוק המע"מ, כאשר ההיבט המרכזי והמשמעותי ביותר בהוראות החדשות היה אישור לעסקים קטנים ובינוניים לעבוד על בסיס מזומן ולא על בסיס מצטבר. הוראות חוק המע"מ קובעות כי יש להנפיק חשבונית בתוך מקסימום 14 יום ממועד אירוע המס – מועד החיוב במס – אך ההוראות מקלות מאוד על עסקים.
ההקלה היא בכך שעסקים קטנים ובינוניים (עד מחזור של 15 מיליון ש"ח בשנה) יכולים כיום להנפיק חשבונית מס / קבלה רק לאחר קבלת התשלום בפועל וללקוחות אסור לדרוש מעסקים אלו הנפקת חשבונית מס לפני מועד קבלת התשלום בפועל.
הבשורה היא שעסקים אלו לא יידרשו יותר לשלם את המע"מ למדינה לפני שקיבלו אותו בפועל מהלקוחות. כמו כן זה מפשט את תהליכי ניהול החשבונות בכך שניתן להפיק חשבונית מס קבלה במסמך אחד ואין צורך להפיק בנפרד חשבונית מס וקבלה. תשלומים שמועברים בחלקים, מצריכים הפקת חשבונית מס רק בהתאם לסכום שהועבר בפועל ולא על סכום העסקה המלא.
כמו כן, ההוראות החדשות בחוק המע"מ קובעות כי עסקים חייבים להנפיק חשבוניות מס לפי דרישת הלקוח, אך כאמור ללקוחות אסור לדרוש קבלת חשבונית המס לפני ביצוע התשלום בפועל.
הארכת מועד ניכוי מס תשומות
בעבר, היה ניתן באישור מיוחד לדווח על תשלומי מע"מ תשומות עד מקסימום שנה וחצי לאחר העסקה הרלבנטית, כאשר היה גם צורך להוכיח כי העיכוב בדיווח על המע"מ לא נבע מרשלנות של העסק. תיקון להוראות חוק המע"מ מאפשרות למנהלי רשות המיסים להאריך תקופה זו של ניכוי מס תשומות עד למקסימום 5 שנים וללא הוכחת אי רשלנות מצד העסק.
ראו גם:
תוכנת CRM – ניהול קשרי לקוחות