דרישה זו יכולה להגיע בלי אזהרה מוקדמת והיא מיושמת באופן גורף על כל בעלי העסקים, מעוסקים פטורים קטנים כלל לא מגיעים לסף לתשלום מס הכנסה ועד עוסקים מורשים עם מחזורים גדולים ובעלי חברות בע"מ.
רשות המיסים דורשת הגשת הצהרת הון לפי פרמטרים מסוימים, שבאופן כללי ידועים רק לה, אך בהגיע הדרישה אין מה לעשות וחייבים למלא את ההצהרה ולהגיש אותה בהתאם. כמעט כל משרד הנהלת חשבונות מציע גם שירות למילוי והגשה של הצהרת ההון.
מילוי עצמי של הצהרת הון הוא אפשרי כמובן, אך זה תהליך שעשוי להיות מורכב וארוך, הוא מחייב איסוף נתונים ומסמכים וביצוע תקני של כל השלבים. לכן במרבית המקרים בעלי עסקים פונים לגורמים מקצועיים של הנהלת חשבונות לסיוע והגשה בשמם של הצהרת ההון – בחירה זו מגיעה עם עלות אך היא חוסכת זמן והתעסקות רבה, מבטיחה ביצוע נכון של התהליך ומאפשרת לבעלי העסקים להמשיך להתרכז בניהול ותפעול העסק שלהם.
מהי הצהרת הון?
הצהרת הון היא מסמך המוגש לרשות המיסים בישראל, כאשר המסמך כולל פירוט של הנכסים השונים הנמצאים בבעלותו וברשותו של הנישום. לא כל אחד מגיש הצהרה זו אלא רק מי שקיבל דרישה מרשות המיסים – באופן גורף רק עצמאים ובעלי חברות, שכירים נדרשים להגיש הצהרת הון רק לעיתים ורק כאשר הכנסתם עולה על סכום גבוה יחסית.
מרגע שנישום הגיש הצהרת הון, הוא יצטרך להגיש עוד הצהרה לאחר תקופה של כמה שנים, זאת כחלק מהמעקב השוטף של רשות המיסים – אז אם קיבלתם השנה דרישה להגשת הצהרה, צפו לקבל בעוד כמה שנים דרישה נוספת (לרוב אחרי 4 שנים).
הצהרת הון אינה כוללת רק פירוט לגבי נכסיו של הנישום העצמאי למשל אלא של כל התא המשפחתי שלו – קרי הנישום ובת או בן הזוג. הצהרת ההון מפרטת את הנכסים והרכוש עד ליום ה-31/12 של שנת המס החולפת.
הצהרת הון כוללת פירוט על נכסים כגון דירות, קרקעות, סכומי הכסף בחשבון הבנק, ניירות ערך, תכניות חיסכון, כספם בחסכונות פנסיוניים וקופות גמל, רכבים, מזומן, רכוש אישי כגון תכשיטים ותכולת הדירה, זכויות בנכסי מקרקעין ועוד. הצהרת ההון כוללת גם פירוט של התחייבויות של הנישום כגון משכנתא, הלוואות וכדומה.
הצהרת הון היא מסמך רשמי של רשות המיסים, שיש למלא באופן תקני ולפי ההגדרות. בנוסף, יש לצרף להצהרה כל מסמך רלבנטי בהקשר לנכסים ולהתחייבויות של הנישום – למשל אישורים מהבנק, נסח טאבו על דירה, תעודת בעלות על רכב וכיוצא באלו.
מדוע רשות המיסים דורשת הצהרת הון?
הסיבה העיקרית שבעטיה דורשת רשות המיסים הגשה של הצהרת הון היא שכך הרשות יכולה לבחון האם נישום צובר נכסים שאינם מידתיים לעומת רמת ההכנסות שדיווח עליהן לאורך השנים לרשות המיסים.
רשות המיסים בוחנת את הצהרת ההון הראשונה של הנישום ואת ההצהרה הנוספת אחרי כמה שנים, כאשר הבדיקה מחפשת התאמה מסוימת בין היקפי ההון בהצהרות לבין רמת ההכנסות שדווחה.
אם לרשות המיסים חשד לאי התאמה בין הדברים, הדבר עשוי להצביע על העלמת הכנסות ואי לכך מיסים, כך שרשות המיסים עשויה לדרוש תשלום מס נוסף והנושא עשוי אף להגיע לבתי המשפט – חובת ההוכחה היא על הנישום.
הגשת הצהרת הון
מיום הדרישה להגשת הצהרת הון, יש לנישום 120 יום להגיש אתה בצירוף כל המסמכים הרלבנטיים. יש לאסוף שורה ארוכה של מסמכים בהקשר להצהרת ההון, לנתח נתונים וסכומים ולמלא בהתאם את טופס הצהרת ההון.
ללא ספק מדובר על תהליך סיזיפי ואף מתיש. לכן רבים כל כך בוחרים להיעזר בספק שירותי הנהלת חשבונות למילוי והגשת הצהרת ההון ולהתנהלות כללית בשמם מול רשות המיסים.