במקרה של שכירים, הרי שמרבית המיסים נגבים על ידי המעסיק, שמחויב לבצע ניכויים שונים ולהעביר אותם לביטוח לאומי ולמס הכנסה. במקרה של עצמאיים, המצב שונה לגמרי. כאן מחויב העצמאי לשלם את המיסים התואמים לחישובי ההכנסות שהוא או רואה החשבון שלו ערכו.
בהקשר זה נציין שהדוח העיקרי שבו עושה שימוש רשות המיסים נקרא הדוח השנתי. דוח זה, שמוגש מדי שנה בשנה, נועד לספק נתונים אודות ההכנסות שהפיק העצמאי ממשלוח ידו. במקביל, נדרשים העצמאיים בישראל להכין דוח נוסף, חשוב לא פחות, בתדירות נמוכה יותר. דוח זה, שידוע בשם הצהרת הון, חייב להיערך בצורה נכונה ולשקף נאמנה את כל הנכסים וההתחייבויות של הנישום, נכון ליום האחרון של השנה שבה התקבלה הדרישה לספק את ההצהרה.
אי הגשה של דוח במועד, מילוי שגוי או בלתי מספק ואפילו כזה שנעדרים ממנו אסמכתאות חשובות, עשוי להוביל לביצוע חקירה מקיפה מטעם רשות המיסים. לחקירה כזאת נלווית אי נעימות ולעיתים עשויות להיות לה גם השלכות קשות ובלתי נעימות.
הצהרה ומיסוי
מבחינת רשות המיסים, הצהרת הון מספקת אפשרות לבדוק את רמת החיים של הנישום העצמאי, כפי שהיא משתקפת מהנכסים שאותם הוא צבר. ההצהרה, שצריכה להיות מלאה, מקיפה ומפורטת מאוד, היא חובה חוקית שחלה על כלל העצמאיים שנדרשים לספק גם את הדוח השנתי.
רשות המיסים, כאשר היא משווה את השינוי בנכסים שנרשם לאורך השנים, יכולה להעריך האם הנישום דיווח בצורה נכונה אודות ההכנסות וההוצאות בדוחות השנתיים. במידה וניכרת עליה משמעותית בהיקף השווי הכספי של הנכסים, בעוד שלא חלה עליה תואמת בהכנסות המדווחות, עשוי פקיד השומה לדרוש מהנישום להתייצב בפניו. במעמד ההתייצבות יידרש הנישום להסביר כיצד עלה ביכולתו לממן את רכישת הנכסים השונים. במידה ורשויות המס לא ישתכנעו באמיתות הטיעונים או שלנישום לא יהיו אסמכתאות להוכחת טענותיו, יוטלו עליו סנקציות שונות, כאשר העיקרית שבהן תהיה תשלום של סכומי כסף ניכרים לרשות המיסים.
לעיתים הסכומים הללו, המכונים "כופר" יהיו תואמים את ההכנסות בפועל ולעיתים הסכומים הללו יהיו שונים, אבל יש לדעת שזימון למס הכנסה עשוי להניב גם תוצאות חמורות אף יותר. על עבירות של העלמת מיסים ישנה אפשרות ממשית של מאסר ושל סנקציות נוספות, כואבות ובלתי נעימות.
נעזרים ברואה החשבון
הרוב המוחלט של העצמאיים בישראל אינם עורכים את הדוח השנתי שלהם באופן עצמאי. המורכבות של הדוח וחשיבות ההקפדה על כל פרט ופרט הופכים את הפנייה אל איש המקצוע – רואה החשבון, במקרה זה, לטבעית מאין כמוה.
רואה החשבון המקצועי אחראי להנחות את הלקוח בדבר כל המסמכים הנדרשים, בדיקת הנתונים המלאים, ובחינה של מצבו הפיננסי של הלקוח. תוך כדי התהליך יעשה שימשו בדוחות השנתיים של הלקוח, באישורים מהבנקים השונים, דוחות אודות תוכניות חיסכון, פנסיה וגמל, מסמכי בעלות על נכסים ותנועות כספיות ועוד. בנוסף, יאספו נתונים אודות התחייבויות שונות (הלוואות למשל), שכן הללו מקזזים את היקף הנכסים המוצהר.
יתירה מכך, חלק ניכר מרואי החשבון יעשה שימוש בנתונים כלכליים ופיננסיים, כדי להעריך נכונה את השינוי בהיקף הנכסים שנרשם לאורך השנים. במידה ורואה החשבון מוצא פערים, הרי שניתנת לנישום הזדמנות לאתר מסמכים ואסמכתאות שונות. בין היתר מדובר על נתונים אודות ירושות, הכנסות שאינן חייבות במס, מתנות שנתנו כדין ועוד.
ראו גם:
ביקורת חקירתית על ידי רואה חשבון במקרים שונים